מדוע אנשים מפיצים פייק ניוז?

המציאות שבה שקרים רבים מופצים ברשתות החברתיות, היא מציאות מטרידה מאוד. גורמים שונים ומשונים מסוגלים לבצע עלינו מניפולציות מסוגים שונים, על ידי שימוש בשקרים. באמצעות הפצת פייק ניוז. הם עלולים לגרום לנו לחוש רגשות לא נעימים, לחשוב מחשבות שליליות ואף לבצע מעשים, שבנסיבות אחרות לא היינו מבצעים. דוגמה טובה לכך הוא שינוי דפוסי ההצבעה של בוחרים בימים שלפני יום הבוחר, באמצעות הפחדות מסוגים שונים. מנגד, אנחנו – הגולשים – לא יודעים דבר על אותם מפרסמים. הסיכוי שנדע מי באמת מאחורי הפוסט המבהיל (והשקרי) שקראנו, מה הוא רוצה מאיתנו ואיך אפשר להתנגד לכך- שואף לאפס. 

אחד המסרים המרכזיים שאני מעביר בהרצאות שלי הוא, שאחת הדרכים הטובות ביותר להתמודד עם פייק ניוז מבוססת על המשפט הידוע: "דע את האויב". ככל שאנחנו מכירים יותר את דפוסי הפעילות של המפיץ ואת דרכי מחשבתו, הסיכוי שלנו לתת מענה יעיל למניפולציות שלו גדל ואנחנו יכולים להחליף את אי הוודאות שהוא מנסה לגרום לנו בבטחון ובלקיחת השליטה לידיים שלנו.

כאן, ראוי לענות על אחת השאלות ששואלים אותי שוב ושוב בהרצאות שלי: מדוע אנשים וגופים מסויימים מפיצים נגדנו פייק ניוז?

על סמך המחקרים הקיימים בעולם, אפשר לומר שאלו שמפיצים פייק ניוז באופן שיטתי ומכוון, עושים זאת כדי להשיג לפחות אחת מן המטרות הבאות:

המטרה הראשונה היא קידום אג'נדה פוליטית או חברתית מסויימת. הרשתות החברתיות מהוות את "כיכר העיר" המודרנית, שבה כל אדם יכול לנסות לשנות את פניה של החברה באמצעות פרסום מסרים שונים. הדבר הזה נכון במיוחד עבור קבוצות שוליים שונות, שמעוניינות לקדם מסרים מופרכים או קיצוניים, שלא יאושרו לפרסום בפלטפורומות המסורתיות (כגון עיתונים). כאן, ניתן למנות את הפרסומים השונים נגד יעילות ובטיחות החיסונים נגד הקורונה, שלא נתמכים על ידי אף גוף רפואי מכובד.

המטרה השנייה היא יצירת רווחים כלכליים. ניתן ליצור רווחים כספיים לא מעטים באמצעות הפצת פייק ניוז, בשתי דרכים: הדרך הראשונה היא שימוש בפרסומים שקריים, על מנת לקדם את המכירות של מוצרים מסויימים. הטקטיקה המובילה בתחום הזה היא שיטת ה"קליקבייט", בה עושים שימוש בכותרת פרובוקטיבית, שנועדה לפתות את הגולשים להיכנס אל תוכן, שבינו לבין הכותרת אין דבר וחצי דבר. בארה"ב פעלה רשת פרסום בשיטה הזו, שקידמה מרצ'נדייז המזוהים עם הנשיא לשעבר, דונלד טראמפ.

הדרך השנייה היא גריפת רווחים מעצם פרסום החומרים השקריים: בשנת 2019, התפרסם בארה"ב מחקר, שהציג "מחירון" על פרסום חומרים מפוברקים מסוגים שונים. על פי המחקר, כתיבת פוסט בפייסבוק תעלה שמונה דולרים, בעוד שפרסום עשרה טוקבקים לכתבה באתר חדשות יניב רווח של מאה דולר למפרסמים.

המטרה השלישית היא יצירת פגיעה בפוליטיקאי מסויים, בייחוד בזמן בחירות, על ידי ייחוס מעשים או אמירות לא הולמים (שאינם קשורים למציאות). בקיץ 2019, לקראת סבב הבחירות השני, פורסם ציוץ מזוייף נגד אביגדור ליברמן, שבו הביע, כביכול, את תמיכתו בביטול מצוות ברית המילה.

הכרת המטרות הללו יכולה לסייע לנו בהפרכה יעילה יותר של פייק ניוז:

בפעם הבאה שניתקל בפוסט מחשיד בפייסבוק או בקישור מפוקפק בווטסאפ, נוכל לשאול את עצמנו: מהי המטרה שהמפרסם רוצה להשיג ממני? האם הוא רוצה להשפיע על ההחלטות שלי? האם הוא רוצה לגרום לי לקנות מוצר שאין לי בו צורך (או להימנע ממוצר שיכול לעזור לי)? הכנסת השאלות הללו לחשיבה היומיומית שלנו תאפשר לנו להחזיר חלק מן השליטה לידיים שלנו ולהפחית מעוצמת המניפולציה, שהצד השני מנסה להפעיל עלינו.

אופיר בראל האמת שמאחורי הפייק ניוז

טלפון: 052-483-3581